פציעות ספורט בקרב ילדים ונוער 

פציעות ספורט בקרב ילדים *במהלך כתיבת המאמר האחרון "פציעות חבלה בקרב רוכבי אופניים" הבחנו שאיך שהוא זנחנו את הצרכים המיוחדים של קטגורית הילדים. זאת, לאור העלייה המתמדת במספר הילדים הנוטלים חלק בענף הרכיבה, והם העתיד של הענף. למרות שבמרבית פציעות הספורט אין הבדלה בין ילדים למבוגרים, מתיחת שריר היא מתיחת שריר, קיים צורך בהתייחסות נבדלת לפציעות בקרב אוכלוסיית הילדים. גופו של הרוכב הצעיר עדיין נמצה בשלבי התפתחות וכתוצאה, ישנם פציעות שהם ייחודיות לאוכלוסיית גיל זה. "משחק ילדים" משחק הינו חלק אינטגראלי מעולמו המתפתח של הילד, ופעילות ספורט מהווה חלק חשוב בהתפתחות זו, אם ברמה הפיזית או החברתית. פעילות ספורט מהווה כמקור להנאה, ליצירת קשרים חברתיים וכדרך לאורח חיים בריא. רכיבת אופניים, לבטח תופסת מעמד מכובד בעולם הפעיליות של הילד. רק צריך להסתכל מה קורה ביום כיפור כדי להבין את הפופולאריות של פעילות הרכיבה בקרב הילדים, לו רק היו יותר ימים כאלו וענף הרכיבה בארץ היה נראה אחרת. עם זאת, רכיבה על אופניים יכולה ומהווה מקור לפציעות בקרב ילדים. זאת בשל חוסר מיומנות מוטורית, אי שמירה על כללי רכיבה בטוחה וציוד לקוי. מרבית הפציעות בקרב הרוכבים הצעירים הינם על רקע חבלתי, עם זאת בקרב רוכבים תחרותיים המתאמנים באופן סדיר עלולים גם להתפתח פציעות על רקע שחיקה ומאמץ יתר. מכיוון שבקרב ילדים מערכת השלד עדיין פעילה ומתפתחת, קיים חשש מפציעה העלולה לפגוע במרכזי הגדילה של העצמות ובכך לשבש את התפתחותו התקינה של הילד. לכן בכל פציעה יש לקחת בחשבון אפשרות של פגיעה במוקדי גדילת העצם. עצמות בגדילה עצמות הגוף נמצאות בתהליכי גדילה וצמיחה במהלך שנות ההתבגרות. בקרב בנים תהליכי הגדילה יכולים להגיע אף עד גיל 20 ומעבר אך לרוב נעצרים בגיל 16. בקרב בנות תהליכים אלו נעצרים הרבה קודם, לרוב בגיל 13עד 14 וזאת בגלל הופעת המחזור. עצמות הגפיים צומחות בעיקר לאורך, אך עם העלייה במסת משקל הגוף הם גם מתרחבות וזאת כחלק מהסתגלות בצפיפות העצם. מרכזי הגדילה של העצמות האורכיות, עצמות הגפיים, ממוקמות בשתי קצוות העצם, אחת בכל קצה.טראומה באזור כה רגיש עלולה לפגוע בהמשך הצמיחה של העצמות. מכיוון שמרכזי הגדילה נמצאים בסמיכות לקצה העצם, המהווה כחלק מהמפרק, פציעות לחלק זה של העצם עלול לפגוע במפרק ובכך ביכולת התנועה. לכן בכל טראומה המלווה בכאב, צליעה וקושי בעמידה יש לשקול אפשרות של פציעה למרכזי הגדילה של העצם. למרות שעצמות הילד חלשות יותר יחסית לעצמות הבוגר, בוגרים סובלים יותר משברים. זאת מכיוון שעצמות הילד יותר גמישות ובכלל ילדים ניחנים בגמישות יתר, דבר המאפשר להם להתמודד בקלות יתר עם נפילות וחבלות. חבלה למרכז הגדילה שברים למרכז הגדילה של העצם מאופיינים על פי הנזקים האנטומיים. 1- תזוזה של כל מרכז הגדילה. 2- תזוזה של מרכז הגדילה עם שבר בעצם האורכית או 3- שבר בראש העצם 4- שבר בשניהם. 5- שבר דחיסת מרכז הגדילה. בשברים מסוג זה עלולה להתפתח נפיחות המלווה בכאבים, הגבלה בתנועה עם נוקשות בשרירים הסמוכים. כשקיים חשש לשבר במרכזי הגדילה של העצם ובעיקר לאחר טראומה קיים צורך בצילום רנטגן. צילום אבחנתי חייב לכלול את הצד הפגוע לעומת הצד הבריא וזאת לצורך השוואתי. במידה ואובחן שבר למרכז הגדילה טיפול מהיר הינו קריטי על מנת לוודה החלמה מלאה של הפציעה. הטיפול בפציעה זו דורש גיבוס המקום למשך כ-3 שבועות עם מנוחה מוחלטת. לאחר מכן יש צורך בתהליך שיקומי לפני חזרה לפעילות מלאה. מרביתם של פציעות אלו מחלימים ולא פוגעים בהמשך הגדילה והתפקוד של הילד. פציעות עם שבר אל תוך המפרק (3,4), הינם יותר רציניות ודורשות החלמה יותר ממושכת. בנוסף קיים צורך מהימנעות מרכיבה לזמן יותר ממושך וזאת בשל החשש לפציעה חוזרת למקום העלולה לגרום לנזק בלתי הפיך. ילדים המעוניינים לשמור על כושר כללי רצוי בשלב זה לעבור לשחייה וכדי לשמור על כושר רכיבה רצוי לרכב על טריינר. Legg Calve Perthes פרטיס, זו היא פציעה שלרוב פוגעת בילדים, יותר בבנים מאשר בבנות. בפציעה זו ניזוקה אספקת הדם למרכז הגדילה של העצם. למרות שמבחינה קלינית פציעה זו אינה מוגדרת כשבר, נזק באספקת הדם למרכז הגדילה עלול לפגוע קשות בהמשך הצמיחה התקין של העצם ותפקוד המפרק. לרוב המקום השכיח לפציעה זו הינו ראש מפרק הירך. הגורם לפציעה זו אינו ידוע, אידיופתי, אך לרוב מדובר בשילוב של מאמץ יתר עם חבלות מצטברות. לרוב הילד יתלונן על כאבים במקום העלולים להתפתח באופן הדרגתי או אף באופן פתאומי המלווה בצליעה. האיבחון לפציעה זו חייב לכלול מיפוי עצמות. הטיפול בפציעה זו חייב לכלול השגחה ומעקב. לרוב פציעות אלו חולפות ולא מותירות מגבלות כל שהן. יש צורך במנוחה בעיקר של האזור הפגוע. ניתן לשמור על פעילות גופנית אך ללא ממאמץ לאזור הפגוע. שחייה בשלב זה יכולה להוות תחליף בטוח. טיפולים שמרניים (כירופרקטיקה ופיזיוטרפיה) יכולים לזרז את ההחלמה. Osgood Schlatter`s פציעה זו גורמת לניתוק מלה או חלקי של העצם המחברת את גיד הארבע ראשי אל עצם השוק. חלק זה של העצם אף הוא מהווה מוקד גדילה, אומנם קטן, אך משמעותי, המשמש כנקודת התחברות של גיד הפטלה אל שריר הארבע ראשי. חלק זה של העצם אף הוא מתחבר באופן מלה עם סגירתם של מרכזי גדילת העצם. אך אם מועל על אזורים אלו עומסים מוגברים לפני היתחברותו המלאה של חלק זה של העצם, עלול להיווצר נתק. לרוב פציעה זו מתרחשת עקב עומסים מוגברים על שרירי הארבע ראשי ובעיקר במצב בו הברך מכופפת. ברכיבה באופניים ישנם את שתי גורמי הסיכון, גם עומס על הארבע ראשי וגם עומס על מפרק הברך במצב שבו הברך מכופפת. לרוב הילד יתלונן על כאבים במפרק הברך המלווה בנפיחות עם בליטה של העצם. הכאבים מתעצמים בפעילות ודועכים במנוחה. הטיפול בפציעה דורש מנוחה עד להחלמת המקום. ניתן להמשיך לרכב אך להימנע מרכיבה על הילוכים כבדים, להעלות את המושב בכך יהיה פחות לחץ על הברך ואם ניתן גם להקטין את אורך הקראנק. השימוש בקרח יכול להועיל בהפחתת הדלקת, עסה את המקום עם קוביית קרח למשך 6-8 דקות. מתיחות לארבע ראשי יכולות לשחרר את העומס על האזור הפגוע. לפעמים ניתן גם להשתמש ברצועות לחץ על הגיד על מנת להוריד מהעומס. שברי מאמץ שברי מאמץ לרוב נקשרים לפעילות או למאמץ יתר, מצב בו העצמות אינם עומדים בעומסים המצטברים. ספורטאים צעירים מאוד רגישים להתפתחות שברי מאמץ הן בגין חולשת העצמות שנמצאות בתהליכי גדילה והן בגין אי יכולת יחידת השריר-גיד לספק את ההגנה הדרושה. לרוב, פציעות אלו מתפתחות בעצם השוק ואף בעצמות כף הרגל. אומנם פציעות אלו לרוב מתפתחות בפעילות שבהן קיים אפקט הנחיתה והבלימה כמו בריצה וקפיצה, אך עם זאת, גם עומסי הדיווש המצטברים על כף הרגל יכולים ליצור נזקים שחיקתיים. הכאבים המתפתחים משברי מאמץ הינם הדרגתיים ויכולים להתפתח במשך שבועות וחודשים. הכאבים מלווים בצליעה, אזור הציעה עלול להיות מעט נפוח ומאוד רגיש למגע. הכאבים מתעצמים עם הפעילות ושוכחים במנוחה. צילומי רנטגן לא תמיד עולים על הפציעה ולפעמים קיים צורך במיפוי עצם כדי לאבחן את הבעייה. הטיפול דורש מנוחה מוחלטת או הפחתה משמעותית מעומס האימונים. קרח יכול להועיל בהקלה על הכאבים. יש לבדוק את כיווני האופניים וכף הרגל והצורך למדרסים ביומכניים מתקנים. מישהו שומר על הילדים שיטה טיפולית חדשנית, NETWORK SPINAL ANALYSIS, המשלבת את יסודות הכירופרקטיקה וגילויים מתחום ה- NEUROANATOMY מאפשרת את שחרור המתח העצבי. Alf Brieg , נירוכירוג , זוכה פרס נובל, גילה שמתח בחוט השדרה משבש את ההתנהלות העצבית ובכך את הגוף כולו. Alf Brieg הגדיר מצב זה כ- Adverse Mechanical Cord Tension . על ידי מגעים מדויקים ומתוזמנים בנקודות אנטומיות שבהם חוט השדרה, המערכת העצבית, מתחברת אל חוליות עמוד השדרה, שלמעשה מהוות את הקשר היחידי בין מערכת העצבים למערכת השלד, מתאפשר שחרור מתח עצבי. שחרור מתח זה מאפשר לשרירים להרפות, לנוקשות להשתחרר, לנשימה להיות עמוקה יותר. למעשה טיפול זה מבצע מעין RESET , כיול מחדש, של מערכת העצבים ומאפשר שיפור בהתנהלות כל מערכות הגוף ברמה הפיזית, כימית ורגשיתמנטאלית. ספורטאים מדווחים: "אני רץ יותר קליל", אני יותר אנרגטי", "אני יותר ממוקד". עם כל החבלות והנפילות שילדים חווים במהלך שנות ההתפתחות, אם כתוצאה מתהליכי הגדילה והלמידה ואם כתוצאה מפעילות המשחק והאופניים, למרבה הפלה, מספר החבלות, יחסית, מצומצם. לעומת הרוכב הבוגר עם שלד די מקובע, גמישותו של הילד מאפשרת ספיגת זעזועים טובה יותר. גמישותו של הילד מאפשרת לו החלמה יותר מהירה. רצונו העז של הילד ללמוד, לשחק ולהמשיך להתפתח משכיחים את טראומת הנפילה והם מיד עולים בחזרה לאוכף. למרות שציינו לעיל את הבדיקות הנחוצות לאבחון שברים ופציעות, אין צורך בכל בעיה לרוץ ולבצע בדיקות אלו. כי לרוב, תועלת האבחון על סיכוני הבדיקה אינם מצדיקים בדיקות אלו. בכל מקרה, הטיפול הינו אותו טיפול וכשקיים החשש, פשוט טפל בבעיה כאילו היא קיימת- מנוחה, הפחתת העומס, בדיקת מערך האימונים, הציוד, ומעקב.